לחץ להגדלה
בהופעה
לחץ להגדלה
הופעה
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
סיגל כרסנטי הדליק/ה נר לזכרו ב-07/12/2009: "תהה נשמתך בגן העדן, תנוח על משכבך בשלום ושתהיה לך אדמה קלה.".
 
טלי רחמן הדליק/ה נר לזכרו ב-04/12/2009: "אהוד מנור ויהודה אנשים אמיציים.".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר אהוד מנור, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר אהוד מנור, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
אני בנימיני 

כשאני אומר שמש,
אני עוד רואה אותה מעל עצי הדקל
כשאני אומר נחל,
אני עוד חוצה אותו ליד המחצבה.
וכשאני אומר בית,
אני שומע את חריקת השער
ואת הצעדים בשביל המרוצף,
עולים במדרגות אל המרפסת בה הייתי נער,
ונכנסים ישר אל תוך הלב המכושף.


בכל מילה ישנה תמונה
שלא דוהה עם השנים,
כן, כל מילה עוד טעונה
בחלומות הישנים.


אני רוצה לומר לך
ורוצה שתאמיני,
כי באשר אלך ובאשר אשב,
אני בנימיני.


כשאני אומר לילה,
אני באוזני שומע את אנחת האוח.
כשאני אומר גשם,
אני עוד רואה אותו נופל על הגבעה.
וכשאני אומר בית,
אני שומע את צליל הגעגוע
ואת קולה של אמא שרה לבנים,
ואת קולו המתגלגל של אבא בסופי שבוע
ושוב אנחנו יחד כמו מזמן לפני שנים.


בכל מילה...


קפה אצל ברטה 

כשאני שפוף ורע לי הלב
אני הולך אל ברטה ואצלה יושב
אני שותה קפה שחור
מראה לה את היד
אומרת לי אתה נחמד
תשים עשירייה בצד


ואז לפתע היא שותקת ורואה
את כל מה שיקרה ומה שכבר קרה
רואה על מי אני חושב
ומה אני רוצה
אומרת שגלגל חדש
יתחיל כשהשנה תצא


תמיד כשאני עומד כבר לעזוב
היא מנסה לומר שיהיה עוד טוב
אחרי כמה צרות קטנות
פתאום תרגיש נפלא
תהיה לך שמחה גדולה
מילה של ברטה זו מילה


אני הולך אל ברטה פעם בשנה
ובינתיים שום דבר לא השתנה
אבל תמיד אני חוזר
מראה לה את היד
ומקווה שיום אחד
אומר שלום ולא אפחד


ואז אני שואל אותה על אהבה
אומרת כן אבל לפני זה אכזבה
אז לא כדאי לך לדאוג
אולי תראה רופא
תשמע אתה בחור יפה
אולי תשתה עוד כוס קפה


תמיד כשאני עומד כבר לעזוב...


כלים שלובים 

את באת ונתת
ולא ביקשת דבר כמעט,
את באת ונגעת בלאט
כל פעם קצת,
לאט לאט.
אני לא הרגשתי מתי
ואיך נכנסת אל תוך חיי.


את באת ואותי אהבת,
כאבת ולא עזבת.
את באת ונשארת, נשבעת
בכול משפט ,
בכל מבט.
אני עוד הייתי אי שם
כשאת נכנסת אצלי לדם.


כמו כלים שלובים
אני ואת ביחד מתמלאים
עד קו הלב.
שנינו עכשיו בקו אחד,
יחד זורמים מיד ליד
פעם אני ופעם את...


את באת ונתת
ולא ביקשת דבר כמעט,
את באת ונגעת בלאט
כל פעם קצת,
לאט לאט.
אני לא הרגשתי מתי
ואיך נכנסת אל תוך חיי.


כמו כלים שלובים
אני ואת ביחד מתמלאים
עד קו הלב
שנינו עכשיו בקו אחד,


באת ונתת ולא
ביקשת דבר כמעט...


ימי בנימינה 

מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות אל סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם -
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?


אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה -
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.


"היורה ירד מחר הבט בלבנה"
"איך היה יבול הענבים השנה?"
"היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה",
"ובלילה תתכסו כי תהיה צינה."


אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה -
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.


ועכשיו אם יום או ליל אם רק לי ואם טוב
אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב.
לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא
כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא.


אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה -
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.


מה קרה לילד שנרדם בחול החם
שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?


חולם בספרדית 

אני קם בעברית בבוקר
ושותה בעברית קפה,
משלם בעברית ביוקר
על כל דבר שאני קונה.


בשפתו של דוד המלך
אני חי ומשמיע קול
וקורא סיפורים לילד -
כן, תמיד מימין לשמאל.


בעברית יש מילים בשפע
להגיד את הכל, כמעט -
יש בה תקע ויש גם שקע
אך אין מילה בעברית לטאקט.


מתרגש בעברית מפרח
ונושא בעברית תפילה,
מתרגז בעברית בן-רגע
ומרביץ בעברית קללה.


אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי
ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית.
זאת שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת
אך בלילה, בלילה אני חולם עוד בספרדית.


אמונים בעברית שומר לך
וסוגר בעברית תריסים.
"לילה טוב" בעברית אומר לך
וגם סופר בעברית כבשים.


העברית משתנה בלי הרף -
זה התחיל מלוחות הברית.
אני חי בשפה דוהרת
ואמות, כנראה, בעברית.


הבית ליד המסילה 

בבית ליד המסילה,
לא מתהלכים עוד ברגליים יחפות.
וליד המרפסת הגדולה,
לא מבעירים עוד את עלי הצפצפות.


השער סגור, הדלתות נעולות,
התריסים מוגפים גם ביום.
הרקיע פרוש ועיניו עוד כחולות,
אך הבית חדל כבר לנשום.


פעם בבית ליד המסילה,
ראיתי פנים מאירות.
כי הבית הריק, ליד המסילה,
ידע גם שעות אחרות.


בבית ליד המסילה,
לא מבקשים עוד ספל מים בלילות.
ולמרות שהשמש עגולה,
לא מגדלים עוד בחצר חמניות.


הבוקר אילם והאור לא עולה,
ויונים לא עפות אל הגג.
חום השמש צורב, והגשם הולם,
אך הבית שותק כמו דג.


פעם בבית ליד המסילה,
ראיתי פנים מאירות.
כי הבית הריק ליד המסילה,
ידע גם שעות אחרות.


בבית ליד המסילה,
לא מברכים עוד על נרות לכבוד שבת.
וליד המרפסת הגדולה,
לא נטעים עוד אילנות בט"ו בשבט.


הבית דומם ודומעים חלוניו,
התמונות נצמדות אל הקיר,
ודומע האיש הרואה בעיניו,
וביתו לא יכול להכיר.


פעם בבית ליד המסילה,
ראיתי פנים מאירות.
כי הבית הריק, ליד המסילה,
ידע גם שעות אחרות.


אין לי ארץ אחרת 

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקי אל נשמתי
בגוף כואב
בלב רעב
כאן הוא ביתי.


לא אשתוק כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה אזכיר לה
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה.


אחי הצעיר יהודה 

אחי הצעיר יהודה,
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
השמש עוד עולה כל בוקר
ואורה לבן,
ולעת ערב רוח מפזרת
את עלי הגן.
הגשם הראשון
ירד לפני יומיים,
בערב יום שלישי,
ושוב אפשר לראות שמיים
בשלולית על הכביש הראשי.


אחי הצעיר יהודה
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
בגן הילדים שלך
לומדים כבר שיר חדש,
ובתיכון התלמידים
שוב מתעמלים על המגרש.
רוחות ערבית
מייללות על המרפסת
את כל שירי הסתיו,
ואמא מחכה בסתר,
שאולי עוד יגיע מכתב.


אחי הצעיר יהודה
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
כל חבריך הטובים
נושאים דמותך עמם,
ובכל הטנקים על קווי הגבול
אתה נמצא איתם
אחי הטוב,
אני זוכר את שתי עיניך,
והן פותרות חידה.
ובני הקט יפה כמוך
בשמך לו אקרא - יהודה.


 
אם יש לך חומר מתאים מפרי עטו אנא שלח על כך הודעה למנהל האתר.
 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©